סריגים רבותי סריגים
זהו, רשמית הסתיו כבר כאן.
כשאומרים סתיו, מתכוונים בד״כ לאווירה רומנטית, עלי שלכת, קצת קרירות נעימה אחרי קייץ מהביל,
אבל אצלנו זה לא כל כך אוירה של סתיו כמו בסרטים או בספרים.
הוא קצת מסובך, חם לנו אבל כבר אי אפשר להתעלם מהקרירות של הבוקר,
ותודה רבה גם לקרירות של הערב,
זמן נהדר ללבוש מה שרוצים,
שמלה קיצית מתנפנפת ועליה סריג,
מכנסיים, חזרנו לרחבים עם פנסים,
או בגזרה של ספורט שנכנסה ולא תצא כך כך מהר, פשוט כי נוח לנו
או כמובן ג׳ינס והחיבור המתבקש - סריג.
לכל אחת מאיתנו יש את ההעדפה שלה, איזה סריג היא אוהבת,
הקארדיגן צועד בראש כרגיל
יש גולפים, אני יודעת שלא כולן אוהבות
יש ניקי ומפתח סירה
בגזרה של ז׳קט או טוניקה
צמודים או רחוקים מהגוף.
הסריגים השנה מאוד צבעוניים
כתום וסגול וירוק בקבוק ותכלת וקרם ואפור
כן יש הכל גם, כמובן, בשחור.
החומרים מאוד נעימים, צמר מרינו משובח ממש לא מרגישים שזה צמר אפילו הרגישות בטוחות שאין פה צמר.
קשמיר רך שניתן לכביסה בבית ולא צריך ניקוי יבש
יש שכמיות, כל כך מתאים למזג האוויר אצלנו
גם שווה תמיד לקחת לכל נסיעה, סוגר פינה מעל שמלה או חליפה
אני גם יודעת שלכולנו יש ארון מלא בסריגים
אבל סריג חדש בצבע שעוד אין לך
וגם את השחור צריך לחדש כי חרשת עליו
בקיצור שווה לבוא לבקר.
ולסיום קינוח: המלצה על הספר: הבית בקצה הלילה.
ההמלצה בזכות דפנה, הוא בינתיים לא ספר ברשימת רבי המכר, אבל שווה לקרא כל מילה בו.
מסופר על 100 שנים של סאגה משפחתית כמו שמסופר פעם.
לאורך שנות המלחמות - מהעולם הראשונה ועד כמעט ימינו.
משפחה שגרה על אי, אמנם לא בסיציליה, אבל כשקראתי אותו הרגשתי סיציליה.
כשקראתי את הספר הרגשתי שאני שוקעת בתוך הסיפור ומריחה את הים, ואת הרחובות ואת הארנצ'יני.
ספר כמו שכבר מזמן לא כותבים. פשוט סיפור יפה.
Comments